את האילים. הם המזוזות (ועם כי שם אילים הונח על המזוזות בעבור שהיו מגולים כאילן אלה ובענין נאמר ההיכל מזוזות רבעה עכ״ז קראם אילים כשם שאד המזוזות): שש אמות רחב מפו. שש אמות היה רוחב המזוזה מהעבד מזה וכו׳ ר״ל עובי המזוזות בחלל הפתח (ויתכן שעובי הכותל היתה כמדת המזוזות וכמו כתלי׳ החצירות): רחב האהל. ר״ל וכן היה רוחב האהל הוא המשקוף המאהיל על המזוזות ויתכן שהיה בתבנית אהל:
וכתפות הפתח. הכותל שבצדו הפתח היה חמש אמות מהעבר מזה וכו׳ וזה היה עם עובי המזוזות: ארכו. ממזרח למערב: ורחב. מצפון לדרום:
ובא לפנימה. המלאך הדובר בי בא לפנים מן ההיכל לבית קה״ק ולא הביאו עמו כי אין לבוא שם כ״א הכהן הגדול ביה״כ (ואף כי היה במראה הנבואה מ״מ הראהו באופן הראוי במוחש): איל הפתח. ר״ל כל איל היה שתים אמות (ויתכן שעובי הכותל היתה כמדת המזוזות וכמו כתלי החצירות): והפתח. ר״ל גובה הפתח:
אל פני ההיכל. ר״ל במדת רוחב ההיכל: ויאמר אלי. המלאך הדובר בי:
קיר הבית. זה כותל מערבי של בית קה״ק: ורוחב הצלע. רוחב הצלע המערבי והוא היה נשען לכותל בית קה״ק והוא היה לו לכותל מאחוריו: סביב וגו׳. בנין הצלעות היו מסבבים את הבית ר״ל ההיכל ובית קה״ק מכל שלשת הרוחות ממערב ומצפון ומדרום וכולם היו נשענים אל הכותל והיה להם לכותל מאחוריהם:
והצלעות וגו׳. בנין הצלעות היו צלע עם צלע ר״ל זה אצל זה וזה ע״ג זה: שלוש ושלשים פעמים. ר״ל מספר הצלעות נתכפלו ל״ג פעמים כי במספר הזה היו כי במערב היה אחת ע״ג אחת ושלישי ע״ג ומלאו כל הרוחב ובצפון ובדרום היו חמשה ע״ג חמשה וחמשה ע״ג אורך כ״א י״א אמות הרי לחמשה נ״ה אמות מששת הכתלים כ״א חמשה אמות הרי בין הכל פ״ה אמות ומיסוד כותל תא המערבי עד בית החליפות היה תשעים אמות כמ״ש בקונ׳ בנין הבית ונשאר א״כ חמשה אמות מקום פנוי והוא הנקרא בענין מקו׳ המונח ויתר הדברים יבוארו בקונ׳ בנין הבית: ובאות בקיר אשר לבית. ראשי הקורות שתחת תקרות הצלעות היו באות ונכנסות בקיר אשר אל הבית ר״ל בכותלי ההיכל ובית קה״ק: לצלעות סביב סביב. ר״ל כן היה לכל קורות תקרות הצלעות אשר היו מסביב להיות אחוזים אל הקיר באופן זה כי היה נפחת מעובי הקיר בכלות גובה צלע התחתונה ועל הבליטה שמתחת היו מונחי׳ קורו׳ תקרת התחתונ׳ שהיא רצפת התיכונ׳ ובכלו׳ גובה התיכונ׳ היה נפחת עוד מעובי הקיר ועל הבליט׳ שמתח׳ היו מונחי׳ קורו׳ תקרת התיכונ׳ שהיא רצפת העליונ׳ וכן בכלות גובה העליונה וכו׳ וכמו שעשה שלמה כמ״ש כי מגרעות נתן לבית וכו׳ (מ״א ו) ועי״ז היה להם חוזק רב ולא ימוטו: ולא יהיו אחוזים בקיר הבית. ר״ל לבל יהיו אחוזים בקיר הבית כדרך האחיזה שרגילים הבונים לעשות בבנין כזה והוא שעושים חורים ונקבים בקיר ובהם מכניסים ראשי קורות התקרה שאין בזה חזוק רב כי בקל ימוטו:
ורחבה. ר״ל בנין הצלעות היו הולכות ומתרחבות כי האמצעית נתרחבה מהתחתונות כשעור מה שנפחת בעובי קיר הבית וכן העליונות מהאמצעית: ונסבה. בנין מעלות היה עד למעלה למעלה לבוא אל הצלעות שהיו ממעל: כי מוסב. חוזר הוא על ראשית המקרא שאמר ורחבה ויפרש בזה לומר בעבור שהיה כותל הבית מסובב למעלה למעלה בגרעון עובי הקיר להניח שמה קורות התקרה כמ״ש למעלה ולתוספת ביאור אמר סביב סביב לבית מכל ג׳ הרוחות ועל כן נתרחב צלעות הבית למעלה האמצעית מהתחתונות והעליונות מהאמצעית: וכן התחתונה. מוסב על ונסבה לומר וכן בהמסיבה ההיא עלה העולה מהתחתונה אל העליונה בדרך התיכונה ולא היה לה מסיבה אחרת כן ת״י, או ונסבה יאמר על המסיבה הנתבאר למטה בחשבון רחב שבעים אמה ור״ל המסיבה גבהה למעלה ללכת דרך בה למעלה לצלעות ר״ל לצלעות העומדות ממעל כי הגיע גבהם עד גובה הצלעות העליונות ועל זה אמר וכן התחתונה וכו׳ ור״ל וכן עלה העולה אל העליונה מן התחתונה בדרך התיכונה ר״ל מלבד הדרך שהיה אל העליונה מן המסיבה היה עוד דרך מן התחתונה אל העליונה דרך התיכונה לעלות שמה דרך מעלות (ובצלעות המערב לא היה אלא דרך עליה ההיא כי שם לא היה מסיבה):
וראיתי לבית. ראיתי שהיה לבית גובה לעלות ממעל להצלעות כן היה מסביב בכל רוחותיה: מוסדות הצלעות. יסוד כתלי הצלעות הנבנה בתוך הקרקע היה מלא הקנה ולתוספת ביאור אמר שש אמות אצילה ר״ל אמות אצילה ר״ל אמות גדולות בני ו׳ טפחים כי כן היה מדת הקנה כמ״ש למעלה:
רחב. עובי כותל הצלע הפונה לחוץ היתה בת חמש אמות והיסוד מתחת בלטה להלן אמה אחת: ואשר מונח. היה מונח מקום פנוי לבנין הצלעות אשר היו אל הבית והם היו במקצוע דרומית מזרחית וצפונית מזרחית בין בית החליפות ובין הצלעות כמ״ש בקונטרס בנין הבית וכאשר נראה בצורה:
ובין הלשכות. לשכות היו בנויות בחלל ע״נ מול המסיבות כמ״ש ויביאני אל הלשכה וכו׳ (לקמן מב) ולכן אמר החלל שבין הלשכות ר״ל הלשכות הבנויות מול בין המסיבה ובין יסוד כותל המסיבה הנקראת ג״כ בשם לשכה (כי שם לשכה הוא שם כולל לכל החדרים) והחלל הזה היה רחב עשרים אמה והיה מול בית החליפות וחמשה אמות להלן מול עובי כותל חצר הפנימי וכמ״ש בקונטרס בנין הבית וכאשר נראה בצורה: סביב וגו׳. ר״ל בפאת הצפון והדרום:
ופתח הצלע למונח. פתח הצלע שבמקצוע דרומית מזרחית וצפונית מזרחית היו פתוחים אל מקום הפנוי שהיה במקצעות ההם ושאר הצלעות היו פתוחות זו לזו: דרך הצפון. ר״ל אל הצלע העומדת במקצוע הצפון: ורחב. ממערב למזרח: סביב סביב. ר״ל בפאת הצפון ובפאת הדרום:
והבנין. המסיבות והצלעות אשר עמדו לפני הבית מהעבר מזה ומהעבר מזה לצפון ולדרום: פאת דרך הים. ר״ל רחב הבית עם המסיבות והצלעות מזה ומזה היה בפאת המערב ע׳ אמה, והא לך החשבון רוחב הבית כ׳ ושני הכתלים י״ב צלע מזה וצלע מזה כ״א ד׳ כתליהם י״ב במקום היסודות מסיבה מזה ומסיבה מזה כ״א ג׳ להלן מיסוד כותל הצלע כתליהם י״ב במקום היסודות הרי ע׳ אמה ויותר יבואר בקונטרס בנין הבית בסי׳ האחרון: וקיר הבנין. עובי כתלי הצלעות והמסיבות: סביב סביב. ר״ל מדה אחת לכל כותלי המסיבות והצלעות שסביב והם הכתלים הפונות על החוץ ובין צלע לצלע: וארכו. אורך הבית מיסוד כותל צלע המערבי עד בית החליפות היה צ׳ אמה והא לך החשבון כותל הצלע במקום היסוד ז׳ הצלע ד׳ כותל בית קה״ק ו׳ חלל בית קה״ק כ׳ המחיצה המפסקת בין ההיכל לבית קה״ק בית חלל ההיכל מ׳ כותל ההיכל ו׳ ומשם עד כותל בית החליפות ו׳ הרי תשעים אמה ועיין בקונטרס בנין הבית בסי׳ האחרון:
ומדד. עתה מדד עד כלות בית החליפות והאולם והיה מאה אמה כי כותל המערבי מבית החליפות עם החלל היו ה׳ אמות וכותל המזרחי היתה ה׳ אמות כמדת כותל האולם הרי מאה ועיין בקונטרס בנין הבית: והגזרה וכו׳. בזה יפרש ראש המקרא לומר הגזרה הוא הבית והאולם והבניה הוא הצלע המערבי והכותל בין כולם היה אורך ק׳ אמה:
ורוחב פני הבית. ר״ל רוחב בתי החליפות שהם בפני הבית עם בנין הגזרה הוא אולם הבית העומד בין בתי החליפות שמזה ומזה בפאת הקדים היה ק׳ אמה כי בית החליפות נמשך ט״ו אמה להלן מיסוד כותלי המסיבה מזה ומזה:
ומדד אורך הבנין. עתה מדד אורך הצלעות שלפני הבית ברוח דרומי: אשר על אחריה. ר״ל אשר חזר על עקבו ללכת לאחור כלפי מערב כי מתחילה מדד פאת המערב ואח״ז הלך ממערב למזרח למדוד פאת הצפון ואח״ז מדד פאת המזרח ועתה חזר ללכת לאחור כלפי המערב ומדד פאת הדרום: ואתיקיהא מפו ומפו. ר״ל מדד את הצלעות עם רוחב בית החליפות העומד בזויות מזה ומזה ובין שניהם ר״ל הצלעות ובית החליפות היו ק׳ אמה: וההיכל וכו׳. מחובר הוא למקרא שלאחריו לומר בנין ההיכל וכן בנין הפנימי הוא בית קה״ק וכן אולמי החצר הפנימי כמ״ש ואלמות סביב סביב (לעיל מ) לכל אלה היו הספים וכו׳:
סביב לשלשתם. לכל שלשת הבניינים הנזכרים במקרא שלפניו היו מזוזות וחלונות אטומות ואתיקים ר״ל לכולם היה דמות וצורה אחת (ואתיקי ההיכל ובית קה״ק היו בחללי הצלעות והחלונות היו בגובה ממעל להצלעות): נגד הסף. על המזוזה היה מחופה לוח עץ ארז למען יהיה נוח לצפותו זהב כי על האבן קשה לצפות זהב: סביב סביב. בכל סביבות המזוזה: והארץ. וכן מקרקע הבית עד החלונות וגם ממעל להחלונות היו מכוסות בלוחי ארז:
על מעל הפתח. ר״ל על הכותל אשר מעל הפתח ועד הבית הפנימי הוא בית קה״ק ולחוץ הוא ההיכל החוצה לו ובכל הקיר בין בפנימי הוא בית קה״ק בין בחיצון הוא ההיכל הכל היה מחופה בלוחות עץ עשויות במדה אחת זה כזה וכפל הדבר לומר שלא היה מקום פנוי מבלי לוחות ארז כי כל הבית היה מצופה זהב והיה צורך אל הלוחות:
ועשוי כרובים. על הלוחות ההם היה חקוק צורת כרובים ותמורים וצפוי הזהב היה בולט במקום בליטות הצורות ושוקע במקום שקיעתן והיה א״כ נראה הצורות על צפוי הזהב: ותמורה בין כרוב לכרוב. היה חקוק כרוב מזה וכרוב מזה וביניהם תמורה: ושנים פנים לכרוב. לכל כרוב היה שני פנים האחד פני אדם והשני פני כפיר והוא ארי בחור ועל כי תמונת גופם היה כשל אדם קראם כרובים עם כי היה להם גם פני כפיר:
ופני אדם. הכרוב מזה היה פונה פני האדם אל התמורה והכרוב מזה היה פונה פני הכפיר אל התמורה מזה ופני האדם היה פונה אל התמורה מזה וכן היה סובב והולך: עשוי. בתמונה הזאת היה עשוי בכל הבית מסביב:
מהארץ. מקרקע הבית עד הכותל אשר מעל הפתח היו עשוי צורות הכרובים והתמורים: וקיר ההיכל. וכן היה בכל קיר ההיכל וכפל הדבר לומר שלא היה מקום פנוי מבלי ציורים:
ההיכל מזוזת רבועה. מזוזת ההיכל לא היתה עגולה כ״א בתמונת רבוע והעובי היה ששה אמות ולא היה כן הרוחב כי המזוזה עם הכותל שבצד הפתח לא היה כ״א חמשה אמות כמ״ש למעלה: ופני הקדש. ר״ל פתח קה״ק ראה המראה שלה כמראה אשר ראה בפתח ההיכל וזה בתמונת המזוזות שלא היו עגולים כ״א בתמונת רובע, או ר״ל בפנים בחלל ההיכל הנקרא קדש: המראה. הוא המנורה המחלקת אורה לכל הבית היתה כמראה ר״ל כמנורת המאור של כל אדם שעומדת סמוכה אל השלחן כי כן עמדה המנורה ההיא סמוכה אל השלחן ועיין בקונטרס בנין הבית:
המזבח. ד״ל השלחן העומד מול המזבח כן ת״י ור״ל השלחן היה עשוי מלוחות עץ ועליו היה צפוי הזהב: ומקצועותיו לו. ר״ל הרגלים שבארבע המקצועות היו נמשכין ממנו ולא שנעשו בפ״ע ונתחברו אל השלחן, או ר״ל הרגלים שבארבע המקצעות אשר לו וגם ארכו זהו גגו שהוא שטחית השלחן וגם קירותיו הם הכתלים הקבועים מרגל לרגל מתחת גג השלחן הכל היה מעץ ועל העץ היה צפוי זהב: וידבר אלי. המלאך הדובר בי: זה השלחן אשר לפני ה׳. ר״ל מה שראית עומד לפני בית ה׳ הוא קדש הקדשים הנה זהו השלחן:
ושתים דלתות. במשך עובי המזוזות היו קבועות שתי דלתות האחת משוכה כלפי פנים והאחת כלפי החוץ: ולקדש. זה קה״ק:
ושתים דלתות לדלתות. ר״ל כל דלת היתה חלוקה לשתים והיו קבועות זו לעומת זו חלק האחת במזוזת צפונית ואחת לעומתה במזוזת דרומית וכשהן נסגרות היו סותמות כל חלל הפתח: שתים מוסבות דלתות. ר״ל אלו השתים היו הדלתות מוסבות החצי את החצי והוסיף לפרש ולומר שתים לדלת אחת וכו׳ ד״ל כל חלק מכל דלת היתה חלוקה עוד לשתים ע״י חוליות והיתה נקפלת לאחוריה וסובב חציה את חציה והיה א״כ בכל חלק רביעית הדלת וכשהן נפשטות ונסגרות היו סותמות כל חלל הפתח ועיין בקונטרס בנין הבית:
אליהן. כמו עליהן וחוזר ומפרש על דלתות ההיכל וכן על דלתות קה״ק היה חקוק צורת כרובים ותמורים כמו שהיה חקוק על הקירות: ועב עץ. קורה עבה ביותר מעץ היה קבוע בבנין כותל ההיכל ונמשך אל פני כותל האולם מהחוץ כלפי החצר הפנימי וזה היה לחזוק הבנין שלא יבעט ולא ימוט לפי רוב הגובה:
וחלונים אטומות. באולם היו חלונות סתומות במחיצה בהירה וזכה: ותמורים. כותרות בצורות אילני תמר היו בכתפות האולם מזה ומזה על המזוזות ממעל כדרך שהיו בכל המזוזות: וצלעות הבית. ר״ל גם הראני צלעות הבית הם קורות המושכבות על הכתלים והעובים הם קורות התקרה שהמה עבים קצת: